טיפול בפסולת במקור מהווה פתרון סביבתי וכלכלי ביותר. ככל שהפסולת עוברת תהליכים שונים של שינוע, עיבוד או עירוב עם חומרים אחרים הדבר עלול לייקר את עלויות הטיפול בפסולת זו.
שימוש חוזר בפסולת ובתוצרי לוואי במקור מהווה התייעלות כלכלית וסביבתית בכך שנחסכים משאבי ייצור וחומרי גלם חדשים מצד אחד ומצד שני חוסכים עלויות ישירות וחיצוניות לטיפול וסילוק הפסולת.
ככל שיבוצע יותר מיחזור ו או שימוש חוזר כך יחסכו גם משאבי קרקע לצורך הטמנה וטיפול שאינם מרובים וזמינים במדינתו.
נהוג להבחין בין סוגי פסולות שונים – פסולת יבשה ורטובה או פסולת מעורבת.
בתעשייה, ובעסקים יצרניים אחרים קטנים ובינוניים מצטברים כמויות לא מבוטלות של פסולת ותוצרי לוואי מהם ניתן להפיק תועלת רבה. חשוב להכיר ולאפיין פסולות ותוצרי לוואי אלו במטרה למצוא להם שימוש חוזר.
על מנת שמיחזור הפסולת היבשה יהיה יעיל ביותר יש צורך במיון הפסולת והפרדתה באופן יעיל.
חלק מהרשויות המקומיות בארץ מאפשרות לתושבים להפריד בין הפסולת היבשה לבין הרטובה וזאת באמצעות כלי אצירה ופחים ייעודיים לאיסוף אשפה איסוף האשפה נעשה באופן מרוכז, אך ההנחה שמרבית ההפרדה מתבצעת במקור על ידי התושבים ובכך חוסכת מאמצים רבים בהמשך הדרך.