שוק המיחזור העולמי חווה משבר עמוק שנמשך מס' שנים ברציפות. מחירי הסחורות בשוק המיחזור צנחו במאות אחוזים וכל כלכלת המיחזור שהייתה שבירה מלכתחילה נמצאת במשבר שסופו לא נראה באופק.
טקסט זה לא בא לנתח את הסיבות לצניחה במחירי הסחורות הממוחזורת המרכזיות בעולם (נייר וקרטון, מוצרי פלסטיק לסוגיו ומתכות) ולא לבקר את סגנון החיים המודרני הנשען על צריכה עודפת ובזבוז משאבים אלא להצביע על הבעיה המהותית שלא מקבלת ביטוי בדיון הכלכלי הטכני כמו גם בדיון הציבורי הרחב.
הבעיה האמיתית איתה אנו מתמודדים הינה היעדר חשיבה ורגולציה הוליסטית משלב תהליך היצור של מוצרים ועד שלב סיום צורתו הנוכחית של המוצר.
בעוד הגישה הקיימת המציעה מיחזור וסילוק סביבתי של פסולת כפתרון בר קיימא והנשענת על תפיסה כלכלית סביבתית של שנות ה-80 ו-90 של המאה הקודמת בה חיו בכדור הארץ 5 מיליארד בני אדם בלבד (היום אנו נושקים ל -9 מיליארד תושבים בכדור!) נדרש יישום מידי של חשיבה סביבתית ושיטות טיפול עדכנית.
בסוף שנות ה-70 של המאה הקודמת הוצגה על ידי Walter R. Stahel תיזה חדשה "מעריסה לעריסה" המציעה שינוי בתהליך היצור תוך התייחסות לנושא של זיהום, פסולת, שימוש במשאבים ועוד.
בשנת 2002 פרסם הכימאי הגרמני פרופ' דר' מיכאל בראונגרט ספר מהפכני הנשען על עבודתו של Walter R. Stahel בשם "מעריסה לעריסה: ליצור מחדש את הדרך בה אנו מייצרים דברים" הקורא לשינוי התעשייה האנושית באמצעות עיצוב מקיים בו מוצרים נצרכים במסלול מעגלי במקום מסלולי לינארי מהמוצר למטמנה.
עלינו לצמצם למינימום הנדרש את חומרי הגלם שאינם טבעיים, חומרים הזרים לטבע ואף רעלים ומסוכנים למערכת האקולוגית. בראש ובראשונה של רשימה זו נמצאת תעשיית הפלסטיק והאלקטרוניקה המחויבת בשינוי יסודי של חומרי הגלם ושיטות הטיפול בפסולת מוצרים אלו.
להמחשה, הפתרון למשבר הפסלטיק באוקינוס אינו עוד מיחזור או מבצעי ניקיון רחב אלא הפסקה מוחלטת של יצור פלסטיק שאינו מתכלה ביולוגית. על תעשיית הפלסטיק ביחד עם תעשיית הנפט להוביל בעצמה את המהפכה ולטפל בנזקי העבר כחלק מתהליך ההתחדשות.
את אותה הדרישה יש להפנות לתעשיית האלקטרוניקה לפיתוח מהיר של מוצרים בעלי רכיבים לא רעילים ומתכלים ולהוביל את השינוי ולא להיגרר ולגרור את העולם לעוד 20 שנים של זיהום בלתי הפיך.
האומה שתוביל את המחקר והפיתוח בתחום תהנה מהגמוניה עולמית ומעדנה כלכלית למשך שנים רבות.